עמוד מספר 12
במאי 1934, הוועד האולימפי הבינלאומי נתן את אישורו לרעיון הובלת הלפיד הדולק, מיוון לברלין.
המסלול עבר בבירות של כל אחת מהמדינות בהן ביקרו.
מרוץ הלפיד האולימפי הראשון הזה, ב-20 ביולי 1936, התהדר בחידוש בו מראה פרבולית ריכזה את קרני השמש ושימשה להדלקת הלהבה.
הלפיד האולימפי ברלין 1936
לאורך מסלול מרוץ הלהבה לברלין, נערכו טקסים וחגיגות, בערים בהן היו עצירות ביניים. באתונה, למשל, נערך טקס בהשתתפות המלך באצטדיון פנאתנאיק, זירת ספורט ששימשה למשחקים האולימפיים המודרניים הראשונים בשנת 1896. בבודפשט זה היה בכיכר הגיבורים, מול קברו של החייל האלמוני. הלפיד הגיע לברלין ב-1 באוגוסט 1936. לפני ההצטרפות לטקס הפתיחה, שימשה הלהבה להדלקת קדירת לפיד שדלקה במשך כל המשחקים, במרכז העיר. ב-2 באוגוסט הוצתה להבה מהלפיד האולימפי באצטדיון האולימפי. הוא הגיע למחרת לקיל, לאחר מסע של 347 ק"מ עם 347 נושאי לפידים. הוא דלק על סירה במפרץ העיר.
במשך שבועיים באוגוסט 1936, הצליחה הדיקטטורה הנאצית של אדולף היטלר, להסוות את אופייה הגזעני והמיליטריסטי, בזמן שאירחה את אולימפיאדת הקיץ. תוך רפרוף עדין באג'נדה האנטישמית שלה, ובתוכניותיה להתרחבות טריטוריאלית, ניצלה הדיקטטורה הנאצית את המשחקים כדי לסנוור צופים ועיתונאים זרים רבים, בתדמית של גרמניה שלווה וסובלנית. גרמניה קידמה במיומנות את האולימפיאדה עם פוסטרים צבעוניים ופרסומי מגזינים. דימויים אתלטיים יצרו קשר בין גרמניה הנאצית ליוון העתיקה. תיאורים אלה סימלו את המיתוס הגזעי הנאצי לפיו הציוויליזציה הגרמנית הנעלה הייתה היורשת החוקית של תרבות "ארית" מהעת העתיקה הקלאסית. מאמצי התעמולה המאוחדים נמשכו גם לאחר האולימפיאדה עם הפרסום הבינלאומי ב-1938 של "Olympia", סרטה התיעודי והשנוי במחלוקת של לני ריפנשטאל על המשחקים.