עמוד מספר 14
היהודי הנצחי
התוכן היה פולמוסי ומטעה בצורה גסה, בהתבסס על תעמולה נאצית ולא על חומר אמיתי או עובדתי. מקרים אחרים שקידמה התערוכה כללו את המיתוסים של עושר יהודי והימנעות מעבודה, האשמות שווא על עבריינות יהודית וסטריאוטיפים גזעיים בוטים אחרים. הוא נועד לתמוך בדוקטרינות האנטישמיות הנאציות שלהם באמצעות קריקטורות של פיזיונומיה ומראה יהודי לכאורה, ודוגמאות של יהודים מפורסמים כמו אלברט איינשטיין ומדענים, סופרים ואינטלקטואלים ידועים אחרים.
היהודי הנצחי - Der ewige Jude
היהודי הנודד או היהודי הנצחי, המכונה גם "אחשוור" (במקור: "אחשוורוש", אם כי לא ברור הקשר בין אחשוורוש ממגילת אסתר לדמותו של היהודי הנודד) הוא שמה של דמות מאגדת עם נוצרית.
אגדת היהודי הנודד התעוררה בימי הביניים; שהייתה והתקבלה כמטפורה ליהודים. ברוב גרסאות האגדה, היהודי הנודד היה סנדלר בשם אחשוורוש שסירב לאפשר לישו לנוח על כסאו בדרכו לצליבה ולכן ישו הענישו בקללה, שלעולם לא ימות או ימצא מנוחה אלא ינדוד סובל בעולם עד לחזרתו של ישו ביום הדין הסופי. בדרך כלל, המצב הארור הזה התפרש לאמור שאחשוורוש יכפר על חטאיו בנדידה וקבצנות ממושכת עד שבסופו של דבר ישו יגאל אותו באחרית הימים. הנדודים המתמידים של היהודי מוגברים לאור פחדו מגילוי זהותו האמיתית על ידי הנוצרים, דבר הגורם לו לעבור ממקום למקום ללא הרף ולחוסר יציבות או שגשוג.
היהודי הנודד הוא איש אלמוות מיתי שהאגדה שלו החלה להתפשט באירופה במאה ה-13. באגדה המקורית - יהודי שהתגרה בישו בדרך לצליבה, קולל ללכת על פני כדור הארץ עד לביאה השנייה. האופי המדויק של חוסר שיקול הדעת של הנודד משתנה בגרסאות שונות של הסיפור, וכך גם היבטים של דמותו; לפעמים אומרים שהוא סנדלר או סוחר אחר, ולפעמים הוא השוער באחוזה של פונטיוס פילטוס. הנאצים קידמו את גישתם האנטישמית על ידי קישור התפיסה הדתית, נוצרית, עם הצגת היהודים כתת-אנושיים.