עמוד מספר 22
מדרגות המוות
מספר פעמים במהלך היום, אסירים נאלצו לשאת גושי אבן, לעתים קרובות במשקל של עד 50 קילוגרמים, במעלה 186 המדרגות של מה שנקרא "מדרגות המוות". לעתים קרובות, אסירים מותשים היו מתמוטטים ומפילים את המטען שלהם על אלו שמאחוריהם, ונוצר "אפקט דומינו" מחריד כאשר אסירים נופלים אחורה, וכן הלאה, כל הדרך במורד המדרגות. האבנים הכבדות היו מוחצות את איבריהם ואת גופם. אנשים מתו על המדרגות האלה כל יום.
מחצבת הסלעים במאוטהאוזן - "מדרגות המוות"
לפעמים, שומרי ה-SSהיו מכריחים את האסירים המותשים לרוץ במעלה המדרגות,כשהם נושאים גושי אבן כבדים. אלה ששרדו את החוויה הקשה הוצבו בשורה, בקצה צוק, שנקרא ע"י ה-SS "חומת הצנחנים". תחת איום יריית אקדח, הייתה לכל אסיר אפשרות לדחוף מהצוק את האסיר שלפניו. אינספור אסירים, שלא היו מסוגלים לשאת את עינויי המחנה, קפצו מהצוק. כיום, "מדרגות המוות" מהוות חלק מהסיורים המודרכים באנדרטת מאוטהאוזן. המדרגות שופצו ויושרו כך שתיירים יוכלו לטפס עליהן ולרדת בהן בקלות. באותה תקופה הן היו נטויות וחלקלקות.
מחנה הריכוז מאוטהאוזן, הממוקם כ-20 קילומטרים מזרחית לעיר לינץ שבאוסטריה עילית, היה המרכז של אחד ממתחמי מחנות העבודה הגדולים ביותר בחלקה של אירופה שבשליטת הגרמנים, עם מחנה מרכזי ליד הכפר מאוטהאוזן. כמעט מאה מחנות משנה נוספים הממוקמים ברחבי אוסטריה ודרום גרמניה. בין אלה היו למאוטהאוזן תנאי המעצר האכזריים ביותר. מחנה זה סווג "דרגה III", לשם נשלחו להשמדה "האויבים הפוליטיים חסרי תקנה" ביותר של הרייך, לעתים קרובות באמצעות תשישות על ידי עבודת כפייה מפרכת. ה-SSשנקרא Mauthausen Knochenmühle, או מטחנת העצמות.
המחנה שכן בקצה מחצבת גרניט שבה נשלחו אסירי המחנה לעבוד. ואכן, אתר המחנה נבחר בגלל קרבתה של המחצבה ללינץ, עיר שתכנן היטלר לבנות מחדש עם מבנים גרנדיוזיים כפי שחזה אלברט שפיר